גזר דין בתיק ת"פ 41489-10-11

הנאשמת הורשעה, עפ"י הודאתה, באיומים (ריבוי עבירות) ובתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), בתיק אחד, וכן בהפרת הוראה חוקית, איומים ותקיפת בן זוג, בשני.

ביום 19.10.11, בשעות הצהריים, בעקבות ויכוח משפחתי איימה על בתה בת ה - 14 כי תהרוג אותה ומנעה ממנה לצאת מהבית. בהמשך, כשניסתה לצאת דחפה אותה וחזרה על איומיה. הדברים נעשו בנוכחות שוטרים אותם הזעיקה. אחד מהם ניסה להרגיעה. אז איימה עליו איומים בוטים, הכתה בבטנו, באשכיו ובראשו. כתוצאה חש כאבים עזים בראש, בברך וביד. משקפי השמש שהיו על ראשו נשברו. בהמשך שבה ואיימה עליו. בהיותה נסערת חשה ברע ופונתה לביה"ח. בביה"ח איימה על שוטר אחר, סרבה לקבל טיפול וסרבה להתפנות מביה"ח. איימה שתגיד שהשוטר אנס אותה והחלה לפשוט את בגדיה. ניסתה לתוקפו ובהמשך נשכבה תחת גלגלי הניידת. כשהרים אותה סטרה על לחיו.

היא נעצרה למשך כשבוע. ביום 24.10.11 שוחררה למעצר בית מלא בפיקוח בן הזוג לשעבר. כעבור כ - 3 ימים אמרה שתבלע כדורים. דחפה אותו, בעטה ברגלו והניפה סכין לעברו. מיד ובסמוך קרעה את שמלתה, שרטה עצמה ביד וברגל ואמרה שתקבור אותו, שתגיד שתקפה. כן אמרה שתשתה כדורים. בהמשך יצאה מהבית וישבה בחדר המדרגות.

להשלמת התמונה יצויין כי לחובתה הרשעה משנת 95 בגין גניבה שנעברה בשנת 93, ואינה ממן העניין. עם זאת, העבירות בוצעו לאחר שהורשעה, עפ"י הודאתה, בשני תיקים נוספים, בעבירות שנעברו באפריל 2010, בהפרש של כשבועיים אחת מהשניה, הכוללות הטרדה באמצעות מתקן בזק, תקיפת הגרוש ואיומים כלפי העו"ס המטפלת. באותם תיקים הגיעו הצדדים להסדר במסגרתו יבחן המסלול הטיפולי, תוך התחייבות התביעה לאמץ את המלצות התסקיר, על רקע נסיבות אישיות מורכבות ובעיה נפשית.

במסגרת הראיות לעונש העיד בן זוגה לשעבר, כלפיו בוצעו חלק מהעבירות. סיפר כי היא אם טובה לילדיה, הצעיר שבהם, ילדם המשותף, כבן 6. הסביר את נסיבות ביצוע העבירות בתיק העיקרי. תאר בקצרה את ההתעללות שעברה ע"י הגרוש וביקש לשחררה על מנת לשלבה בטיפול נפשי, לו היא זקוקה. ציין כי באותו ערב התחננה לטיפול אך הוסבר ע"י בא כוחה שיש לפנות אל התביעות ולביהמ"ש לצורך כך.

אחיה הגדול תאר את התנאים הקשים בהם גדלו, עם אב אלים, השותה לשוכרה. תאר אותה כ"ילדה טובה". הבהיר שניסתה להגן על בתה ועקב סערת הרגשות בה היתה נתונה הדברים הידרדרו לאלימות כלפי השוטרים.

ב"כ המאשימה, נציגת הפרקליטות, עמדה על החומרה הרבה, בפרט בעבירות כלפי השוטרים אשר הגיעו למקום, לבקשתה, וניסו לסייע בידה ולהרגיעה. הפנתה לתיק הנוסף ולשניים בהם הודתה ואשר ממתינים לקבלת תסקיר.

ביקשה לראות בה כמי שנוקטת באופן שיטתי באלימות להשגת מטרותיה. כמי שאינה בוחלת באמצעים, אגרופים, בעיטות, סטירות ואיומים באמצעות סכין. מי אשר נכונה להעליל עלילות קשות הן כלפי השוטר והן כלפי בן הזוג, בפוגעה בעצמה, לצורך כך. הפנתה לפסיקה מחמירה בעבירות כלפי שוטרים והפרת הוראה חוקית ועתרה למאסר לא קצר, כמתחייב מהעבירות, עקב ריבוי המעשים.

נציגת התביעות התמקדה בתיק בו פגעה בבן הזוג ואיימה באמצעות סכין, תוך הפרת מעצר הבית. הפנתה גם לתיקים הנוספים המתנהלים במקביל ועתרה למאסר בפועל מעבר לתקופת המעצר, למאסר על תנאי, לקנס ולפיצוי.

איני רואה להתייחס לשני התיקים הנוספים, אשר אינם קבועים בפני. עם זאת, ערה אני כי העבירות דנן בוצעו לאחר הודיה והמתנה לתסקיר, לצורך קבלת טיפול, בטרם טיעונים לעונש.

באת כוחה פרטה את נסיבותיה האישיות ועמדה על נסיבות ביצוע העבירות. גרושה, ילידת 1973, אם לשלושה, בגלאי ½ 14, ½ 13 ו - 7. עבדה בהוסטל אקי"ם עד שנת 2004, לשביעות רצון מעסיקיה, אשר שבחו, במכתב מדצמבר 2003, את תיפקודה ותארו את הערכה הרבה לה זכתה מכולם, מטופלים, הורים ומטפלים. ציינה כי בשנים שחלפו מאז הפסיקה את עבודתה חלה הידרדרות במצבה עקב נישואין וגירושין קשים מבן זוגה הראשון, אשר, לדבריה, התעלל בה. במקביל, בשנתיים האחרונות, הוחמר מצבה לאחר פטירת הוריה. היא פנתה לטיפול נפשי והיתה מאושפזת. אובחנה כסובלת מהפרעת אישיות גבולית עם נטיה לדכאון. היתה מטופלת לפרקים.

בארוע הראשון חוותה, לדבריה, חוסר אונים מול התנהגות בתה בת ה - 14, אשר הסתובבה רבות מחוץ לביתה. ניסתה לגונן עליה ולמנוע את יציאתה ומשלא הצליחה הזעיקה משטרה. לאחר שהשוטרים הודיעו כי אין בידם לסייע, כאשר גם בנוכחותם ביקשה הבת לצאת, איבדה שליטה ופעלה באופן המתואר. ציינה כי איש מהשוטרים לא נחבל, בהתעלמה מהכאבים העזים שהיו מנת חלקו של אחד מהם. ציינה כי בניגוד אליהם על גופה נצפו חבלות - שריטות בגב בשני הצדדים, שריטה עמוקה בישבן ובירך.

לאחר שיחרורה לדירת חדר, בפיקוח בן זוגה לשעבר, הבעיות עם הילדה לא תמו. אותו יום התנהל דיון סוער בבימ"ש לנוער על השמתה במסגרת. בהעדר כלים להתמודדות עם מעצר הבית המחניק ועם הילדה, ללא סיוע נפשי אשר נדרש לה ביצעה את שיוחס בתיק הנוסף. ציינה כי האלימות לא היתה מרף עליון. באשר להפרה, כל שעשתה, יצאה מהבית לחדר המדרגות על מנת לנתק מגע ולהירגע, כדי לא להחריף את המצב.

ציינה כי יש לה קושי לשלוט בעצמה. כיום, בניגוד לעבר, היא מודעת לכך ומבקשת טיפול.  עמדה על רצונה בהמשך אישפוז בבי"ח לב השרון, בקשה אשר לא נענתה. תארה את  נסיונותיה למצוא מסגרת חלופית לטיפול יום יומי שגם כשלו. הבהירה שהיא בקשר עם קצינת המבחן, אשר ממתינה לראות מה יעלה בגורלה, נוכח הבקשה לקבלת תסקיר בשני התיקים הנוספים. הסבירה שהיה ויוטל מאסר ממושך, הנכונות הקיימת מצידה ומצד הסובבים אותה להליך טיפולי כיום, עשויה להתמוסס. תארה את קשייו של הבן הצעיר, אשר מבקש את נוכחותה, ועתרה להזדמנות לשקם את חייה, מאחר והמעצר קשה עבורה מנשוא.

הנאשמת במכתבה התנצלה על מעשיה. עמדה על קשייה, בפרט נוכח הריחוק מילדיה. ביקשה להשתלב בכל הליך טיפולי עליו יוחלט. הבטיחה שלעולם לא תחזור על הדברים. אמרה שהפיקה את הלקח וביקשה להקל בעונשה. בדבריה שבה והביעה חרטה.

בחווה"ד הפסיכיאטרית בעניינה צויין כי אינה עובדת ומתקיימת מקצבת נכות כללית ונפשית. בחווה"ד יש התייחסות לתפיסותיה הבעייתיות ולאיומי האובדנות היה ותגיע לכלא. דובר, בין היתר, על קושי בויסות דחפיה התוקפניים והומלץ על המשך טיפול פסיכיאטרי אמבולטורי, טיפול אליו לא הגיעה באופן סדיר בעבר.

על מנת לאתר אפיק טיפולי התבקש תסקיר אודותיה בטרם שימוע גזה"ד. שרות המבחן סקר את נסיבות חייה המורכבות, את שחוותה במשפחת המוצא ובמהלך נישואיה. צויינו ההתרשמות ממנה והחשש להישנות העבירות במצבי דחק בעתיד היה ולא תטופל בהתאם לצרכיה. הומלץ על דחיה לאיתור מסגרת מתאימה. הדחיה לא הניבה את התוצאות המקוות. שרות המבחן הביע ספקנות באשר למוטיבציה שהביעה אך במקביל ציין כי הליך המעצר היווה עבורה גבול ברור ומארגן.

העבירות בהן כשלה חמורות. העונש הקבוע לצידה של עבירת האיומים 3 שנות מאסר. העונש בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, מאסר עד 5 שנים ולא פחות מ - 3 חודשים, בהפרת הוראה חוקית העונש שנתיים מאסר ובתקיפת בן זוג - 4 שנים. ואם לא די בכך, בוצעו עבירות רבות כלפי שני שוטרים שונים, בבית ובביה"ח.

בצדק הפנתה ב"כ המאשימה לפסיקה מחמירה. פסיקה במסגרתה הושתו 28 חודשי מאסר בעבירות כלפי שוטרים והפרת הוראה חוקית. הנסיבות פורטו בפסה"ד של בית המשפט המחוזי. התקיפה התבטאה בבעיטה ברגליים לכיוון דלת הניידת ובנשיכת שוטר ביד, בהיות המערער נתון תחת השפעת אלכוהול.